המשך הנוכחות הצבאית הטורקית בלוב ואי ודאויות רבות

לפי קבוצת סוכנות הידיעות Tasnim, לבקשת נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ובהצבעה ישירה של חברי פרלמנט, הוארך שוב ההיתר לנוכחות צבא טורקי בלוב.

ארדואן בהתבסס על סעיף 92 של החוקה הטורקית, היא ביקשה מהפרלמנט להאריך את האישור של צבא המדינה לשהות בלוב למשך 24 חודשים מה-2 בינואר 2024.

טורקיה הודיעה בעבר ששלחה את צבאה למדינה זו על מנת לסייע בביסוס שלום ויציבות בלוב. אבל מאוחר יותר, ראינו הרבה שוליים ביטחוניים מהצוות של ארדואן בלוב.

אפילו נחשף שקבוצה של מתנגדים חמושים של בשאר אל-אסד, שהיו טורקמנים סוריים, היו מאומנים, חמושים ומשולמים. זכויות נשלחו ללוב מטורקיה.

חלק מהם ברחו דרך הים התיכון והים ואף הגיעו לאיטליה, כלומר לאותה מדינה שהייתה פעם לוב כמושבה. מבורכת, כבשה כעת, חלפו מספר שנים מאז מתקפת נאט"ו ונפילת סמכותו של מועמר קדאפי, והסכסוכים הפנימיים שככו. אבל הצבא הטורקי עדיין בלוב.

כעת ניתן לראות בבירור שנוכחות הצבא הטורקי בלוב חרגה מהתירוצים הרגילים לשמור על שלום וצעדים אסטרטגיים כגון אימון צבאי ובטחוני לצבא ולמשטרה הלובי, זה מעיד על האסטרטגיה המיוחדת של טורקיה במדינה אפריקאית זו. /1402/09/10/1402091016364718528884714.jpg"/>

עד כה , יותר מ-1,500 קצינים לובים בטורקיה ו-2,500 מהם בשטח לוב ובבסיס מאומנים צבא טורקי. אבל בתחום התעשייה והמסחר, טורקיה קיבלה עושר רב.

בשנים האחרונות עשרות חברות הנדסה-אזרחיות, רפואיות-סניטריות וקבלניות טורקיות בתחומים שונים בלוב החלו לעבוד וכעת חלק חשוב מפרויקטי הבנייה של מתחמי מגורים, כבישים, מתקני גז, מים וחנויות רשת בלוב נמצא בידי קבלנים טורקים.

החיבור המוזר של ארדואן על הצדקת נוכחותו בלוב

בטקסט בקשתו של ארדואן לפרלמנט הטורקי לגבי הרחבת הנוכחות הצבאית של הצבא הטורקי בלוב נכללים מילים וביטויים שהם לרוב תעמולה. יש צורך להישאר בלוב עם מזכר ההבנות בדבר הגבלת אזורי השיפוט הימי בים התיכון שנחתם בין טורקיה ולוב. כי נוכחות זו תבטיח את הפסקת האש ותסייע לשיחות פוליטיות בלוב ולתהליך המוביל לשלום. לממסד ויציבות חשיבות רבה לטורקיה, וטורקיה תורמת ליציבותה של לוב על ידי מתןתמיכה חינוכית ומייעצת.

אמר ארדואן: "לפי יש לנקוט בשיקולים החשובים, במסגרת החוקים הבינלאומיים, כל מיני איומים וסיכונים ביטחוניים נגד האינטרסים הלאומיים של טורקיה כדי לנקוט בכל האמצעי הזהירות." לחסל התקפות שעלולות להתבצע נגד האינטרסים הטורקיים בלוב על ידי קבוצות חמושות בלתי חוקיות וארגוני טרור, וכן למנוע הגירה המונית., הבטחתשמירה על הביטחון הלאומי שלנו כנגד אפשרויות אחרות איומים, מתןסיוע הומניטריהדרוש לעם הלובי, המשיכו בתמיכה בממשלת האחדות הלאומית של לוב, הכרחי שהצבא שלנו יישאר במדינה הזו וכדי להגן על האינטרסים של טורקיה בהתפתחויות שעלולות להתרחש לאחר תהליך זה. יש צורך להשתמש בכוחות אלה בהתאם לעקרונות שנקבעו על ידי הנשיא, כדי לסלק סיכונים ואיומים וליצור אמצעי אבטחה".

כפי שאנו יכולים לראות, בשתי הפסקאות לעיל, הנשיא של טורקיה הוא הציג רשימה ארוכה של סיבות להראות כמה חשוב לחיילים טורקים להישאר בלוב. אבל ראיות אובייקטיביות מראות שבין כל האמור לעיל, מה שהכי חשוב והמציאותי הוא שמירה על היחסים המיוחדים בין אנקרה לממשלת האחדות הלאומית עם נטיות האחים בלוב. על מנת לשמור על המוסד הפוליטי הלובי הזה, אנקרה, בנוסף להפגנת כוחה מול ח'ליפה הפטר ואחרים, היו גם חילוקי דעות עם רוסיה ומצרים.

התגובה המשמעותית של הפרלמנט הטורקי להמשך הנוכחות הצבאית בלוב

מפלגת הרפובליקה העממית בראשות אוזגור אוזל הידועה בשם מפלגת האופוזיציה החשובה ביותר לארדואן, הצביעה נגד בקשתו של ארדואן להמשיך את נוכחותו בלוב. כידוע בפרלמנט, דחתה בתוקף את בקשתו של ארדואן. שתי המפלגות הללו כבר הצביעו נגד המשך הנוכחות הצבאית הטורקית בסוריה ובעיראק והעריכו את ההתערבויות הצבאיות של טורקיה לרעת המדינה הזו וגם לרעת האזור.

Namq Tan מדיפלומט המנהיגים הוותיקים של טורקיה ואחד ממנהיגי מפלגת הרפובליקה העממית, בנאומו בפרלמנט ונגד הרחבת הנוכחות הצבאית הטורקית בלוב, הודיעו: "טענת ממשלת ארדואן בדבר הגנת האינטרסים הלאומיים והפטריוטים בלוב. הוא שקר מוחלט. יחד עם חלק ממדיניות המפלגה והפנים שלו, ארדואן מחפש פעולות דרמטיות בלוב. לדעתנו, זה לא לגיטימי שטורקיה תשלח חיילים טורקים אל מחוץ לאומות המאוחדות. ממשלתו של ארדואן טענה שהחיילים הללו נשארו בלוב כדי להגן על המולדת שלנו (הכחולה). טענה כזו אינה נכונה והישארות בלוב אינה לטובת הצבא והעם שלנו."

בנוסף למפלגת הצדק והפיתוח בראשות ארדואן, התנועה הלאומית מפלגה בראשות ממשלת בגצ'לי מפלגת סעדאת בראשות טמל קרמלוגלו ומפלגת הטוב בראשות מרל אקסנר הצביעו בעד הארכת שנתיים של נוכחות הצבא הטורקי בלוב, ובקשה זו אושרה על ידי הפרלמנט.

לצבא הטורקי יש כעת בסיסים ונוכחות צבאית ב-3 מדינות אפריקאיות, לוב, מאלי וסומליה, וכמה דיפלומטים בעד הצגת כוחה הצבאי של טורקיה באפריקה ובים התיכון.

אולוץ' אוזבלקר, שגריר טורקיה לשעבר בלוב, מאמין שטורקיה איחרה מדי וחייבת להיות בעלת נוכחות צבאית בלוב. מכיוון שסוד הגדלת הכוח של טורקיה מול קפריסין, יוון וישראל הוא שלטורקיה יש נוכחות חזקה במזרח הים התיכון ובחופי אפריקה. , מאמינה שהנוכחות הצבאית בלוב קשורה ישירות לתחרות האזורית בין טורקיה ליוון. מכיוון שליוון ומצרים יש הסכם ביטחון ימי, ואם לטורקיה לא תהיה תקשורת רציפה עם לוב, היא תאבד את כוחה האזורי.

במהלך השנים האחרונות, צוותי חשיבה פוליטיים רבים במסגרת פקודות מפלגת הצדק והפיתוח, כולל סטב ואורסם, שיש להם קשר ישיר עם הממשלה ושירות הביון, הם ניסו להצדיק את הנוכחות הצבאית של טורקיה בלוב בדרכים שונות. אך מתנגדיו של ארדואן מאמינים כי אין מדובר בסוגיה לאומית ויש לה קשר עמוק עם יחסה של מפלגת הצדק והפיתוח כלפי האחים המצרית, התוניסאית והלוב.

end of הודעה >/