מלחמתה של ישראל בתקשורת לדיכוי עובדות עזה

על פי הדיווח של סוכנות הידיעות פארס הבינלאומית, הקבינט של המשטר הישראלי מפעיל לחץ על עיתון הארץ וכמה כלי תקשורת מקומיים אחרים כדי ליישר אותם עם הנרטיב של תל אביב בנוגע למלחמת עזה.

"שלום קרחי", שר האוצר של ישראל, האשים את עיתון "הארץ" ב"הגנה על ישראל במהלך המלחמה" ודרש לשקול קנסות על עיתון זה.

בין הקנסות הנחשבים לעיתון זה הוא ביטול המנוי של עיתון זה למוסדות ממשלתיים ישראלים ונקיטת אמצעים נוספים.

מנגד, איגוד העיתונאים הישראלי הגדיר את התבטאויותיו של שר האוצר כ"פופוליסטיות" ואמר כי הטענות הללו חסרות כל היגיון.

ממשלתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הפעיל בחודש שעבר כמה "חוקי חירום" במטרה לסגור כלי תקשורת זרה שדיווחיה הוא מחשיב כמזיקים. החוק מאפשר סגירת כלי תקשורת ממוקדים למשך 30 יום לפחות.

עיתון "הארץ" כתב בדיווח ב-15 באוקטובר כי הכותרת שנבחרה לנוסח החדש של חוק זה היא "הגבלת הסיוע לאויב באמצעות תקשורת". בתוכנית ההיא היו תוכניות להטיל מגבלות נרחבות על כלי תקשורת מקומיים וזרים. אולם, בסופו של דבר, תוכנית זו לא יצאה לפועל.

מטרתה העיקרית של הצעת חוק זו הייתה לסגור את ערוץ הטלוויזיה אל ג'זירה, שמילא תפקיד גדול בהבהרת חלק מהעובדות של עזה. אבל הקבינט של נתניהו דחה לבסוף את התוכנית בגלל התקווה שהייתה לו באותם ימים לקטאר לקדם את המשא ומתן לחילופי שבויים.

On November 13, The Times of Israel reported that Netanyahu's cabinet was referring to this bill, which prevented Al-Mayadeen TV from operating inside occupied Palestine.

שבוע לאחר מכן, ב-21 בנובמבר, הרג המשטר הישראלי שני עיתונאים של התקשורת הזו בתקיפה אווירית בדרום לבנון. "פרח עומר" ו"רבה אלממרי" היו ממוקדים ואיבדו את חייהם בעת שסיקרו את העימותים בין חיזבאללה לישראל בדרום לבנון.

"הוועדה להגנה על עיתונאים" יום אחד לאחר מכן , הוא דרש חקירה עצמאית לגבי האפשרות שהתקפה זו על עיתונאי אל-מיאדין הייתה מכוונת. בהודעת הוועדה נאמר: "עיתונאים הם אזרחים שעושים עבודה חשובה בעיתות משבר ואסור להם להיות מטרה של צדדים לוחמים". דיווחה הוועדה להגנה על עיתונאים. מאז תחילת הסכסוכים בעזה, 50 עיתונאים פלסטינים ו-3 לבנונים עיתונאים מתו.

בדו"ח, כתבים ללא גבולות הצביעו על שיטות הדיכוי של ישראל נגד התקשורת וכתבו: "על פי חוקי הצנזורה הצבאית של ישראל, דיווח על כמה נושאים ביטחוניים מצריך אישור מראש מגורמים רשמיים. בנוסף לאפשרות להגיש תביעות לשון הרע נגד עיתונאים, הם עשויים להיות ממוקדים באישומים אחרים כגון לשון הרע פלילית והעלבת פקיד ממשלתי. ישנו חוק חופש המידע, אך לרוב קשה לאכוף אותו."

פרסום חדשות בתקשורת המקומית הישראלית גם עומד בפני מכשולים שונים. ה"טיימס אוף ישראל" דיווח כי כל מידע על נושאי ביטחון ומודיעין חייב באישור הצנזור הראשי של ישראל, הגנרל קאבי מנדלביט, לפני פרסום במדיה המסורתית והווירטואלית.

סוף ההודעה/