כמה נפגעה כלכלת ישראל בסערת אל-אקצא עד כה?

Fars News Agency International Group – הערה; Vahid Samadi.

כדי להראות בקצרה עד כמה השפיעה המלחמה הנוכחית של המשטר הציוני על כלכלתו, די להסתכל על שיעור האינפלציה בפלסטין הכבושה, שבמהלך פרק הזמן הקצר הזה, הוא גדל מ-3.7% ל-5%.

חשוב להזכיר שאחד מעמודי התווך העיקריים של קיומו של המשטר הישראלי הוא הכלכלה. לאחר הקמת משטר זה, אחת הסיבות והתמריצים האטרקטיביים למשיכת יהודים מכל העולם הייתה הגורם הכלכלי. לכן, בכל פעם שהגורם הכלכלי נפגע בנוסף לגורם הביטחוני, למעשה נפגע אחד מעמודי התווך של קיומו של המשטר, לכן יש צורך בפתרון רציני ודחוף.

ישראל בחלק הראשון של המלחמה הנוכחי (ארבעים ושמונה ימים – לפני הפסקת האש בת ארבעת הימים), שהטיל בפזיזות רבה פצצות בשווי של כמה אלפי דולרים על ראשם של תושבי עזה, ארגן מאות טיסות יקרות ביום. לילה לתקוף את עזה, והזעיק יותר משלוש מאות אלף כוחות ביטחון, עדים ללחץ זה היה כלכלה קשה. משרד האוצר של המשטר הודיע ​​באוקטובר כי העלות היומית של המלחמה היא כ-270 מיליון דולר; על מנת להבין טוב יותר את המשמעות של נתון זה, יש לומר כי נתון זה אומר למעלה מ-8 מיליארד דולר לחודש, בעוד שהתקציב השנתי המוצהר של משרד המלחמה עומד על כ-24 מיליארד דולר. הדבר גרם למשטר הציוני להתחיל בתיקון תקציב 2023; עניין שהפך בעצמו למקור לסכסוך פנימי ולא נשמע הרבה בצל חדשות המלחמה.

לפני שלושה ימים העלה עיתון "ידיעות אחרונות" מספר נוסף וכתב, ישראל , נגרמים מדי יום 246 מיליון דולר. ה"פייננשל טיימס" דיווח גם כי הגירעון התקציבי של ישראל ישלש בשנה הבאה (2024) ויגיע לנתון של כ-5-8% מהתמ"ג שלה.

לפני שנכנסים לגבי הפרטים של כמה עלויות שנגרמו לתל אביב, יש לציין שהנזק של מלחמה זו מתחלק לשני חלקים, ישיר ועקיף. עלויות אלו כה גבוהות, שמלבד הלחץ של דעת הקהל העולמית להפסיק את המלחמה, ניתן לומר שהגורם הכלכלי יהפוך גם לאחד הגורמים לכך שראשי המשטר לא יוכלו לרדוף אחרי המטרות שהוכרזו בעזה ללא הגבלת זמן. כי החזית הפנימית ישראל אינה סובלת אבדות אנוש גבוהות וגם לא אבדות כלכליות ממושכות.

עלות ישירה של מלחמה

העלות הישירה מלכתחילה כוללת את העלות הכבדה של המלחמה ומשרד המלחמה. תקציב משרד זה עומד על כ-24 מיליארד דולר. חברת הייעוץ הכלכלי תל אביב לידר שוקי הון דיווחה בשבוע שעבר כי עלות הפעילות הצבאית של ממשלת ישראל ברצועת עזה עשויה להגיע ל-48 מיליארד דולר. לפי הדו"ח של מרכז כלכלי זה, ככל הנראה שני שלישים מהעלות הזו יחולו על ישראל והשליש הנותר על ידי ארה"ב. זה לא סוד שישראל מקבלת מארה"ב מדי שנה 3.3 מיליארד דולר, שאושרו על ידי הקונגרס, ובנוסף היא מקבלת 500 מיליון דולר עבור חיזוק טכנולוגיית הטילים שלה.

צבא למשטר יש כ-170,000 כוחות פעילים, אשר זימנו 360,000 כוחות מילואים למלחמה הנוכחית. קריאה זו הותירה עלות עצומה בידי משרד המלחמה. ההערכה הפנימית של המשטר היא מיליארד ו-300 מיליון דולר לכל חודש. העלויות הללו כה גבוהות שישראל לקחה לאחרונה 6 מיליארד דולר בהלוואות בריבית גבוהה. לפיכך, ישראל החליטה לבטל חלקית את השיחה עבור חלק מ-360 אלף האנשים הללו.

עלות ישירה נוספת קשורה לפינוי יישובים בדרום וגבולות הצפון. נתון של כ-250,000 איש ששוכנו במרכזים ממשלתיים ובמלונות. כל יום שמתווסף לימי המלחמה, העלות הזו עולה ועולה.

עלות ישירה נוספת היא הסיוע הכספי המובטח למשפחות ועסקים שעסקיהם מושפעים ממלחמה. כמובן שחוסר שביעות הרצון גברה במגזר הזה, כי חדשות מקומיות מלמדות שממשלת נתניהו לא מילאה את הבטחותיה בעניין זה. המצב שנוצר בבתי העסק ובשוק של המשטר דומה לימי התפרצות הקורונה, אולי אפילו גרוע יותר.

עלות עקיפה של מלחמה

אבל עלויות עקיפות כוללות כל נזק שנגרם ממצב המלחמה. כך למשל, האבטלה עלתה ולפי ארגון ההסמכה האמריקאי Standard & Poor's, האבטלה תגיע ל-3.8% עד סוף 2023 (כלומר, בעוד חודש) ותעלה ל-4.5% בשנה הבאה. נכון לעכשיו, מספר האנשים שפנו למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל ביטוח אבטלה כולל לפחות 47,000 עובדים, וחמישית מעובדי המשטר מובטלים כיום.

14% כל העובדים במשטר הציונים עובדים בתחומים הקשורים לטכנולוגיה. מגזר הטכנולוגיה הוא אחד מעמודי התווך של כלכלת ישראל, וגם חברות טכנולוגיה גלובליות הן חלק ממנו, למשל למיקרוסופט, גוגל ואפל יש מרכזי מחקר ופיתוח בישראל. הלחץ עלה עד כדי כך שמיקרוסופט הזהירה בשבוע שעבר שאם המלחמה תימשך, עתיד הטכנולוגיה בישראל יהיה בסכנה. מאז ה-7 באוקטובר האחרון, סקטור זה חווה תנאים גרועים בהרבה מתקופת הקורונה.

עלות עקיפה נוספת כוללת 360,000 כוחות זהירות שהוזעקו. מצד אחד, הממשלה נקלעה לעלות של 1.3 מיליארד דולר בחודש עקב הריקול, ומצד שני, בגלל שכל אחד מהאנשים האלה עובד במחלקה אחרת, הם איבדו את מקום עבודתם בגלל הריקול. וזה גם גרם לעלות כפולה. לפיכך החליט הקבינט הישראלי לבטל חלק מהקריאה הזו. (כעת, אם תינתן התייחסות קטנה לפעילות המזיקה של חיזבאללה בגבולות הצפון, תובן טוב יותר ההשפעה של פעולה מוגבלת יחסית זו של חיזבאללה בגבולות הצפוניים של פלסטין; מצד אחד, היא תגביר את הקריאה ולהוציא יותר כסף, ומצד שני, היא תשמור על שליש מהכוחות המזוינים. ישראל בגבול הצפון ולא משתמשת בו נגד עזה).

שוק המניות של המשטר, שגרם להפסד של כ-20 מיליארד דולר ביומיים הראשונים כתוצאה מאירועי ה-7 באוקטובר, לא חווה ימים טובים , ואם המצב הזה יימשך זמן רב, זה לא יהיה נסבל עבורו.לא יהיה; מובן מאליו שאיומי שר המלחמה ונתניהו עצמו מעידים כי המלחמה תתחדש בחוזקה לאחר הפסקת האש של 4-8 ימים. אתה יודע שהמלחמה הקצרה והברק הייתה והינה חלק מהדוקטרינה הצבאית של המשטר הזה, אבל הארכת המלחמה בכ-50 יום נחשבת לרעל לכלכלת המשטר הזה, זה לא שישראל קורסת בלחץ כלכלי; לא לא משנה כמה המשטר הזה נתון ללחץ כלכלי, אמריקה תפצה חלק נכבד ממנו מהמיסים של העם האמריקאי. לפי החדשות, אמריקה תיתן לישראל כ-14 מיליארד דולר. אבל הנקודה כאן היא שככל שהעלויות יעלו, הגירעון התקציבי יגדל, והגירעון התקציבי יפעיל לחץ נוסף על המשק והלחץ הכלכלי יגביר את חוסר שביעות הרצון המקומי. הידוק התנאים הכלכליים, יחד עם המכה הביטחונית הבלתי הפיכה של 7 באוקטובר, בהחלט ישפיעו על תהליך ההגירה, וככל שתהליך זה יושפע יותר, כך יגדלו ההשפעות הכלכליות השליליות שלו בתוך ישראל.

מנהיגי ישראל הכריזו על השמדת חמאס כמטרתם העיקרית במלחמה, וכדי להיחלץ מלחץ פנימי ולהצדיק את מלחמת היוקרה הזו במידה מסוימת, הם גם הכריזו על החזרת החיילים כאחד המטרות העיקריות. אבל תוצאת המלחמה הקרקעית בת 25 הימים הראתה שזו דרך ארוכה וקשה נגד ישראל, והתוצאה אינה מובטחת כלל. לכן, התארכות המלחמה בצל אי הגשמת המטרות, כבר ברור מה היא תביא לכלכלת המשטר הזה.

ניתוח קשור:

סוף הודעה/p