הדמיון בין עבדול חמיד לארדואן מנקודת מבטו של אנליסט טורקי
בהזכיר כמה דוגמאות ומאפיינים חשובים, עלי באיראמוגלו מציין שבקרב הפוליטיקאים והמנהיגים של טורקיה, אין איש דומה יותר לסולטן עבדולחמידכאן אוסמני מאשר ארדואן. |
לפי קבוצת הידיעות הבינלאומית תסנים, בימים אלה ובמצב המשבר הכלכלי הפך את החיים לקשים לרוב אזרחי טורקיה, הביקורת על המדיניות הפוליטית של רג'פ טאיפ ארדואן נמשכת. כי במקום לחשוב על הפחתת מסים ומתן שירותים אפקטיביים לאזרחים הנזקקים ולהוריד את האינפלציה במשבר הנרחב הזה, הוא כבר חושב על בחירות 2028 ואומר: "אין באמת צורך בבחירות" לכו לסיבוב השני. ושקול את המניין של 50+1. מי שיקבל הכי הרבה קולות צריך להיות מוכרז כמנצח".
מבקריו של ארדואן ואנשי אקדמיה בולטים בתחומי המשפט ומדע המדינה מתחו ביקורת חריפה על ארדואן והצביעו על כך שהוא מוביל את המדינה לקראת טוטליטריות מוחלטת ומערכת סגורה וטוטליטרית.
במקביל שמים את האצבע על הנושא שאם מישהו רוצה, למשל, עם 40% מקולות הנשיא ב- בנוסף לחוסר לגיטימציה חברתית, דבר כזה מוכיח גם את העובדה שהשינוי של השיטה הפוליטית מפרלמנטרית לנשיאותית הוביל למעשה למבוי סתום.
בינתיים, כמה מבקרים הלכו לקרוא מחדש את ההיסטוריה והצביעו על נושאים מההיסטוריה העות'מאנית שמזכירים את מצבו של ארדואן כיום.
עלי באיראמוגלו הוא אחד מהכותבים הללו שטור הניתוח שלו משווה את מצבו הנוכחי של ארדואן עם ממלכה היה מפורסם בעריצות, בפחד ובפוביה מקונספירציה. //newsmedia.tasnimnews.com/Tasnim/Uploaded/Image/1402/09/04/1402090412130579828844004.jpg"/>
עלי באיראמוגלו בהזכיר כמה דוגמאות ומאפיינים חשובים, מציין שבין הפוליטיקאים והמנהיגים של טורקיה, איש אינו דומה לסולטן עבדולחמיד חאן מהאימפריה העות'מאנית כמו ארדואן. הוא היה עות'מאני ששלט בשטח האימפריה העות'מאנית במשך 33 שנים, מאוגוסט 1876 עד אפריל 1909. על ידי בניית בתי ספר, מסגדים, מסילות ברזל וקווי טלגרף, נקט הסולטן עבדול חמיד צעדים לקראת התקדמות עות'מאנית. אבל במקביל, בהחלטותיו הפוליטיות ובמדיניות המשילות שלו, יש לו פעולות כמו פירוק אסיפת המומחים והתמודדות קשה עם ארמנים ומתנגדים.
ארדואן והפרדוקס המסוכן של עבדול חמיד
כמה היסטוריונים בספריהם מדברים שוב ושוב על תופעה או פרדוקס פרדוקסליים על הסולטאן עבדול חמיד .
סולטן עבדול חמיד, מצד אחד, מסמל יישום מדיניות יבשה, אוטוקרטית, סמכותית ואכזרית, ולדוגמא, הוא היה מאוד אכזרי בארמנית. נושא. כינויו הסולטן האדום מרמזים גם על כמה אירועים עקובים מדם.
מצד שני, הוא נחשב לאחד מהסולטאנים שתרמו הכי הרבה למודרניזציה של המדינה ובאיזון מדיניות שמטרתה הישרדות. הוא ייצג את הכוח, העצמי, הקיום וההישרדות הלאומית של המדינה. גם היום הצגת כל הערה לגביו היא במסגרת הפרדוקס הזה. גם היום אין לנו דעה אחת על עבדול חמיד ויש לגביו דעות פוליטיות וחברתיות שונות.
בין המחנות הפוליטיים והחברתיים שלנו, צד אחד רואה בו מלך והוא מכיר את החאן הגדול ומושיע מגונן, והצד השני רואה בעבדול חמיד עריץ ששלט במדינה על פי רצונו בממשל מחונן.
כמו כן, אני רוצה לציין שגורמים חשובים משפיעים על נושא זה וההערכה שלנו לגבי מנהיג פוליטי קשורה ישירות לדינמיות ולדינמיקה פנימית, רגשות, כוח, הערכת דמוקרטיה ושוויון, כמו גם למצב הרוח או האווירה הפוליטית. >
התפתחויות בזירה הבינלאומית, ערכים דומיננטיים, צורות פוליטיות בולטות וסכסוכים שונים כה יעילים עד שפעמים רבות הם משפיעים על ההערכה והגישה שלנו מבלי לדעת זאת.
שם אין ספק שאחד השמות הקרובים ביותר לפרדוקס של עבדול חמיד והשם שהכי מזכיר לנו את פניו והקריירה שלו הוא רג'פ טייפ ארדואן. בואו נעריך את הפוליטיקה של טייפ ארדואן בצורה כזו: מצד אחד, ארדואן הוא האדריכל של ארדואן מדיניות סמכותית וסמכותנית, והוא נטש את שלטון החוק, הדמוקרטיה והמוסדות בסגנון הניהול שלו, ומצד שני במעשיו לקראת מודרניזציה. כוח וצמיחה נעו.
כמו במקרה של עבדול חמיד, שתי התנהגויות קיצוניות אלו ממלאות פונקציות מנוגדות ומעמידות עמדות פוליטיות שונות זו מול זו, כך גם במקרה של ארדואן. אנו עומדים בפני מצב כזה.
דמיון נוסף בין ארדואן לעבדול חמיד שוקל נושא חשוב שנקרא דינמיות זרה.
אם מישהו רוצה לפרש את הניצחון של ארדואן בבחירות לפני כמה חודשים מבלי לקחת בחשבון את הבינלאומי סביבה, הם טועים מאוד. מכיוון שנשיא טורקיה הוא אדם שנהנה ממצב הרוח הבינלאומי הזה ובו בזמן, הוא פעיל שהפעולות בו משתנות.
זכור את אותם אירועים פוליטיים אחרונים. למשל, הבחירות בארגנטינה ובמיוחד בהולנד אילצו אותי להסתכל על זה ולזכור שלמה שקרה באיטליה, צרפת, הונגריה, הולנד וארגנטינה יש דפוס משותף, וכנראה שוב מחר עם דונלד טראמפ. בואו נודה על הדפוס הזה !
דפוס הניצחון של פוליטיקאים שיש להם פתרונות אנטי-ליברליים ומוכווני פרט לבעיות התרבותיות והכלכליות של מדינות! יש להם גישות פוליטיות מדרישות, מגבילות, לאומניות ומעכבות, ועלייתם לשלטון הפכה לגל העיקרי של הדיקטטורה העולמית.
כפי שראינו, ארגנטינה עומדת בפני משבר. ו ייאוש, העלה לבמה שחקנים חדשים בעלי אוריינטציה אישיותית וסמכותית. בהולנד, לאומיות בלעדית, עוינת וגזענית נהנתה מתמיכה ציבורית. הקשר בין "תמיכה ותגובה חברתית" ל"הצעה סמכותית ומדיניות סיכונים" הפך לאינדיקטור חשוב לעידן בו אנו חיים.
למרות שהפרדוקס של עבדולחמיד תמיד נגמר רע. עלויות כבדות למדינות, אבל זו נוסחה להצלחה לטווח קצר באופן זמני! כלל זה נכון לא רק עבור ארדואן, אלא עבור כל המנהיגים הסמכותיים והתקופות.
אסור לשכוח שהיטלר היה האדם הראשון שהגביל את שבוע העבודה של 40 שעות. זכות העובד והציג את העובד באירופה! אלטרנטיבה טובה יותר למצב כזה, לדעתי, היא שמנהיג פוליטי יתקרב לאיזון כוחות ושירות. אבל למען האמת, אנחנו עדיין רחוקים מהאור בקצה המנהרה.
end of message/
מקור חדשות | Tasnim News |
|