אמיר עבדאללהיאן: חמאס וקבוצות פלסטיניות נחשבות לתנועת שחרור לאומית

– חדשות בינלאומיות – חדשות תסנים, הודעת שר החוץ הוקראה לוועידה בנושא ההתפתחויות בעזה מנקודת המבט של המשפט הבינלאומי.

כנס "התפתחויות בעזה מנקודת המבט של המשפט הבינלאומי" בנוכחות קאזם גריבאבאדי, סגן לעניינים בינלאומיים וזכויות אדם של מערכת המשפט , יו"ר הנציבות למדיניות חוץ וביטחון לאומי של המועצה האיסלאמית ג'לאלזאדה, טוואקול חביבזאדה, ראש המרכז לענייני משפט בינלאומי נשיאותי, ואלחם אמינזאדה, יועץ שר החוץ במרכז למחקרים פוליטיים ובינלאומיים של משרד החוץ. חוץ, ומספר פרופסורים באוניברסיטאות ומומחים בכירים של משרד החוץ נערכו היום.

בכנס זה, המסר הכתוב של אמיר עבדאללהיאן נקרא באופן הבא:

פרופסורים יקרים,

כל דיון על התפתחויות בעזה מאז ה-15 באוקטובר, ללא קשר לרקע 75 שנות כיבוש ודיכוי אינו שלם ומושלם לחלוטין. זו הנקודה שאני ועמיתי מזכירים לנו מול עמיתינו המערביים שמדגישים בכוונה את פעולת חמאס ב-7 באוקטובר כאירוע בודד ומתעקשים לגרום לו להיות הגורם לתוקפנות ישראל בעזה. המשבר הפלסטיני, כטרגדיה שהיא באמת מקור לבושה מוסרית לציוויליזציה המערבית הטוענת לזכויות אדם ושלטון החוק, לא החל ב-7 באוקטובר, אלא משנת 1948, זמן כינון משטר הכיבוש היום שהפלסטינים מכנים בצדק "יום הנקבת". שמו התחיל ונמשך בצורה אקספוננציאלית ובעוצמה.

עם תיאור זה, עלינו להתחיל את הדיון המשפטי על ההתפתחויות בעזה בהקדמה קצרה אך הכרחית על הטבע של הצדדים לסכסוך במונחים של המשפט הבינלאומי.

לסכסוך בעזה יש שני צדדים על פני השטח, צד אחד הוא ממשלה מזויפת ולא לגיטימית שהיא תוצאה של השתלטות וכיבוש אדמת אומה ודיכוי והרג אותם ומכריח אותם לזוז. הצד השני הוא עם שלמרות כל הלחצים ב-75 השנים האחרונות, מתעקש לשמור ולעמוד על זכותו הטבעית להקים מדינה עצמאית על כל מולדתו ובמשך שנים חלק קטן ממולדתו, המוקפת כולה הכוח הכובש, מתנגד להסרה ועיכול מלא בעיכול משטר הכובש.

אומה זו, שנשללה ממנה הזכות הבסיסית להגדרה עצמית ונמצאת תחת אפרטהייד בו זמנית, היא נציגים, אחד מהחשובים ביותר מתוכם חמאס, מיוצגים. בכך נחשבים גם חמאס ושאר הקבוצות המזוהות אליו כדוגמאות המדויקות והאמיתיות ל"תנועת השחרור" הנלחמת למען הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני וחופש מעול הכיבוש והאפרטהייד. זכור כי הזכות להגדרה עצמית מוכרת באמנת האומות המאוחדות, בהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, באמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות, ובבית הדין הבינלאומי לצדק ובמסמכים בינלאומיים תקפים אחרים. כמו כן, נזכור כי על פי החלטה מס' 130/45 שאושרה ב-14 בדצמבר 1990 על ידי העצרת הכללית (האומות המאוחדות), לעמים תחת שלטון זר, כיבוש זר או אפרטהייד יש זכות להילחם על הזכות להגדרה עצמית על ידי "כל האמצעים הזמינים, כולל מאבק מזוין". לכן, המאבק המזוין נגד משטרי האפרטהייד הוא לגיטימי במשפט הבינלאומי. אבל למעשה, הסכסוכים בפלסטין אינם יכולים להיחשב בין שני צדדים. לפי החוק הבינלאומי, למפלגה הכובשת אין אלא חובה. המושג "זכות להגנה לגיטימית" עבור המשטר הכובש הוא סוטה לחלוטין. מבחינת החוק הבינלאומי, למפלגה הכובשת אין זכות כזו.

לכן, המאבק המזוין של אנשים תחת כיבוש להשתחרר מהכיבוש ולהשיג את הזכות להגדרה עצמית הוא לגיטימי (לגמרי) לפי החוק הבינלאומי, ואין ספק בכך. עמדת המשפט ההומניטארי הבינלאומי ברורה גם בתחום זה, אם כי על פי פרוטוקול מספר אחת של אמנות ז'נבה משנת 1949, מאבקים מזוינים של תנועות שחרור לאומיות מוכרים כעימות מזוין בינלאומי וכפופים לכללי דיני המלחמה. >

עכשיו עם את ההקדמה לעיל, ברצוני לפרט כמה נקודות:

1-המאבק של העם הפלסטיני נגד הכיבוש הוא מאבק לגיטימי וחוקי. ללגיטימציה זו יש שני היבטים. ראשית, המאבק המזוין של העם הפלסטיני הוא נגד הכיבוש. שנית, הקמפיינים הללו הם נגד מערכת גזענית ואפרטהייד שהלגיטימיות שלה מוכרת במשפט הבינלאומי. הבה נזכור שהאפרטהייד של המשטר הציוני הוא כיום עובדה מוכחת, שתועדה והוכחה על ידי הכתב הרלוונטי של מועצת זכויות האדם בדו"ח הרשמי שלו למועצה, ואינה טענה פוליטית או תעמולתית. סגנון span ="color:#2c363a">.

2- תנועת חמאס וקבוצות התנגדות פלסטיניות אחרות, כנציגי האומה הפלסטינית הכבושה, נחשבות לתנועת שחרור לאומית, לא לקבוצת טרור. בואו נזכור גם שחמאס הוא גם הנציג הנבחר של העם הפלסטיני בעזה, כי בנוסף לייצג את אומתו במאבק נגד הכיבוש, הם כבר נבחרו על ידי תושבי עזה בבחירות חופשיות. צבע: #2c363a">.

3- עזה נמצאת למעשה במצב של כיבוש ומצור מוחלט, ולצד הכובש יש חובות וחובות ספציפיות על פי החוק הבינלאומי. המפלגה הכובשת מחויבת להגן על האנשים תחת הכיבוש.

4- המתקפה הציונית על יש לבחון את עזה במסגרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי, במיוחד אמנות ז'נבה משנת 1949 והפרוטוקול מס' 1 המצורף אליה. המפלגה הכובשת, ובעצם כל צד לסכסוך, מחויבת לשמור על כללי דיני המלחמה, במיוחד את עקרון ההפרדה בין מטרות צבאיות לאזרחיות. הפרה של דיני המלחמה מהווה פשע מלחמה וגוררת אחריות פלילית של המבצעים ואחריות בינלאומית של הצד הפוגע.. /p>

5- מקרים של הפרות בוטה של ​​זכויות הומניטריות בינלאומיות על ידי המשטר הציוני הם כה ברורים, רבים ומתמשכים, עד שקל מאוד להכיר בהם גם בעין לא חמושה של מומחה משפטי. כמעט כל הדוגמאות הקלאסיות לפשעי מלחמה המפורטות בסעיף 8 של החוק של בית הדין הפלילי הבינלאומי; זה בוצע בעזה. המעט שניתן לטעון בוודאות הוא ביצוע של הפרות גסות וחמורות של הוראות ארבע אמנות ז'נבה משנת 1949, המסתכמת בהתרחשותם של אינספור פשעי מלחמה ברצועת עזה.

6-בנוסף, ניתן לאשר בעזה שני פשעים בינלאומיים חמורים נוספים, כלומר פשעים נגד האנושות ורצח עם. היעדים העיקריים של התקפות חסרות הבחנה, הנרחבות והמאורגנות של ישראל בעזה הם אזרחים. זה עולה בקנה אחד עם ההגדרה של פשעים נגד האנושות לפי סעיף 7 של אמנת בית הדין הפלילי הבינלאומי. בנוסף, סעיף 7 לתקנון בית הדין הפלילי הבינלאומי קובע כי "אפרטהייד" הוא אחד הביטויים של פשע נגד האנושות, ומי אינו מאשר כי המשטר הישראלי הקים מערכת דיכוי המבוססת על גזענות ואפרטהייד נגד פלסטינים במשך שנים. .

7-   מצד שני, בהתחשב בדברים ובעמדות המפורשות של פקידים שונים של המשטר הישראלי לגבי "אי התחשבות" בתושבי עזה ופרשנויות בדומה, מכולן משתמע כוונת מקבלי ההחלטות והרשויות האינטלקטואליות והדתיות של המשטר להשמיד את הפלסטינים, לרבות בהוצאתם בכוח מעזה. החלת "רצח עם" על הפעולות הצבאיות של ישראל בעזה היא הגיונית לחלוטין וניתנת להגנה. על פי סעיף 6 של אמנת בית הדין הפלילי הבינלאומי, המבוסס על אמנת רצח העם משנת 1948, נוכחות של זדון ספציפי "הרס חלקי או מוחלט של קבוצה אתנית, לאומית, גזעית, דתית,…" היא תנאי. על ביסוס הפשע של רצח עם. כוונה כזו הועלתה פעמים רבות בדרכים שונות על ידי רשויות המשטר. בדוגמה האחרונה, אחד משרי הקבינט של המשטר אמר על השימוש בפצצת אטום נגד עזה, שלא יכולה להיות לכך תוצאה מלבד השמדת כל או רוב אוכלוסיית עזה.

8- לפיכך, מנקודת המבט של המשפט הבינלאומי, החובה ברורה. בהתקפות המשטר הציוני על עזה יש בהחלט את כל המרכיבים של "פשע מלחמה" ויחד עם זאת בהחלט ניתן להוכיח "פשע נגד האנושות" ואפילו "רצח עם". אבל השאלה היא איך לשים קץ ל"פטור העונש" הכרוני על פשעי המשטר הציוני? כיצד ניתן לעודד את בית הדין הפלילי הבינלאומי להאיץ את חקירת הפשעים שביצע המשטר הישראלי?

9-יש לענות על שאלות אלו בצער. התחיל באלימות. הבעת צער על כך שהתמיכה המקיפה של ארצות הברית וכמה מדינות מערביות אחרות במשטר הישראלי גרמה למשטר זה לבצע את פשעיו. אמריקה ומדינות אחרות התומכות במשטר נחשבות ללא ספק כ"שותפות" של המשטר לפשעים שבוצעו. החובה של מדינות על פי סעיף I של אמנת ג'נבה משנת 1949 להבטיח ציות למשפט ההומניטרי הבינלאומי ברורה. כמו כן, למדינות יש חובה חוקית למנוע ולהילחם ברצח עם. אמריקה ואירופה הפרו שתיהן את התחייבויותיהן ולמרבה הצער מתעקשות על הפרה זו.

10-למרות התמיכה המקיפה של אמריקה וכמה אחרות מדינות מערביות לא צריכות להיות חסרות מעש נגד ישראל, שהיא המכשול העיקרי למתן דין וחשבון למשטר הזה. יש צורך להשתמש בכל הכלים הבינלאומיים, לרבות משפט ופליל וזכויות אדם, כדי להסביר את הממדים הנוראיים של הפשעים שבוצעו. כפי שהודגש בסעיף 8 בהחלטת הפסגה האחרונה של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, תיעוד פשעי המשטר הציוני בעזה הוא צורך בסיסי . תיעוד הפשעים שבוצעו וזיהוי המבצעים, המפקחים והסגנים בביצוע עבירות אלו, בנוסף להיותו תנאי הכרחי לכל הליך פלילי בעתיד, יכול להיות בעל תפקיד מרתיע בהמשך ביצוע עבירות אלו. יש להשתמש גם במנגנונים ומוסדות של זכויות אדם לתיעוד זה.

11-תמיכה פעילה של אמריקה, קנדה, גרמניה, אנגליה ועוד כמה תובעים לזכויות אדם מ- המשטר הציוני באמת שערער את הגישה הכפולה והצבועה של המערב ביחס לזכויות אדם. זה מאוד אינפורמטיבי ומלמד. יש צורך לקיים בהקדם ישיבה מיוחדת או חירום של מועצת זכויות האדם, שהייתה צריכה להתקיים מזמן כדי לחקור את ממדי הפרות זכויות האדם החמורות בעזה. השגת מטרה זו מחייבת את אחדות הדעות של מדינות האסלאם והפיכת תנועת החוץ פעילה יותר כתומכת מסורתית של תנועות שחרור ובעיקר בעניין פלסטין.

קהל יקר, פרופסורים מכובדים,

זירת המבחנים בעזה היעילות והאפקטיביות של המשפט הבינלאומי, במיוחד המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ובמיוחד מערכת המשפט הפלילי וזכויות האדם, היא להתמודד עם הפקרות פלילית. לגבי פלסטין, הבעיה אינה היעדר חוקים ותקנות; במקום זאת, הבעיה נגרמת מתמיכתן הפעילה של מעצמות המערב מצד פורעי החוק, שהפכה את המנגנונים המוסדיים הבינלאומיים, לרבות מועצת הביטחון, ללא יעילים והכפישה את מכלול המשפט הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי. במצב כזה, על כולנו מוטלת החובה להשתמש בידע ובניסיון המיוחדים שלנו בתחום המשפט והיחסים הבינלאומיים כדי להסביר את העוול הברור שעובר על פלסטין המדוכאת ולדעת שהצעדים הקטנים לכאורה הללו בהחלט ממלאים תפקיד חשוב. תפקיד במסע הלחץ העולמי נגד המשטר הכובש כדי לעצור את הפשע ולדחוף את הקהילה הבינלאומית להטיל אחריות על המשטר הזה לכיבוש ולדיכוי והרג פלסטינים לטווח ארוך..

סוף הודעה /