התפתחויות באוקראינה הכרת מזכ"ל נאט"ו במצבה הקשה של קייב במלחמה עם רוסיה
| ההבטחה של שר החוץ הבריטי החדש להמשיך את תמיכת לונדון בקייב, החשש של זלנסקי מהפחתת הסיוע הכספי והצבאי המערבי לקייב עקב המשבר במזרח התיכון, רצונו של הפנטגון לקיים קשרים עם מוסקבה ויצירת צי של מל"טים של הצי האוקראיני הם חלק מהאירועים החשובים סביב המלחמה. |
התקשורת המערבית ציינה כי לבעלי בריתה של קייב נמאס מהמצב באוקראינה. ראש הוועדה הצבאית של נאט"ו, אדמירל רוב באואר, אמר בוועידת הביטחון של ורשה כי מלאי הנשק של אוקראינה הולך ואוזל. לפני מספר ימים הודה גם ג'וזפ בורל, ראש מדיניות החוץ וההגנה של האיחוד האירופי, כי הקהילה לא יכולה להגשים את תוכניתה לשלוח מיליון פגזי ארטילריה וטילים לאוקראינה עד סוף השנה.
בתחילת החודש בנובמבר, דוברת הבית הלבן קארין ז'אן פייר אמרה שהבית הלבן לא יוכל עוד לתמוך באוקראינה ברמה הקודמת. לדבריו, ממשלת ארה"ב מיצתה את התקציב שהוקצה לסיוע לאוקראינה ונאלצת לצמצם את האספקה הצבאית שלה. עד כה, וושינגטון סייעה לקייב בדרכים שונות עבור יותר מ-111 מיליארד דולר.
בהמשך, תוכלו לעקוב אחר ההתפתחויות הקשורות ליום שש מאות שלושים ושתיים של המלחמה באוקראינה:
דאגתו של זלנסקי מהיעדר תחמושת של הכוחות המזוינים האוקראינים עקב הסכסוך במזרח התיכון
ולדימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, בראיון לקבוצת עיתונאים.
AFP ציטט את זלנסקי כאומר: "כרגע יש לנו בעיה עם כדורי תותח 155 מ"מ. במזרח התיכון, במה אתה חושב השתמשו קודם? כדורי ארטילריה. עם קליבר של 155 מ"מ. זו הסיבה העתודות של הצבא שלנו פחתו."
זלנסקי ציין כי מחסנים ברחבי העולם ריקים כעת, והיקף האספקה הנוכחי משותפים מערביים הוא לענות על צורכי הכוחות המזוינים האוקראינים. לא מספיק. עם זאת, הוא העריך את המאמצים של ארה"ב להגביר את הייצור של תחמושת מסוג זה. נשיא אוקראינה גם הלין אתמול על כך שהתמיכה המערבית בקייב פחתה עקב המשבר במזרח התיכון.
פנטגון נכונות לשמור על האפשרות לתקשורת ישירה עם שר ההגנה הרוסי
ראש הפנטגון לויד אוסטין, ביום שישי בבוקר, במהלך שיחה עם עיתונאים בג'קרטה, בירת אינדונזיה, הודיע כי שמירה ישירה לתקשורת עם שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו יש תפקיד חשוב מאוד בפתרון מצב המשבר. אוסטין אמר: "חשוב לשמור על ערוצי תקשורת צבאיים פתוחים עם מוסקבה. גם באמצע כל מה שהתרחש בסכסוך הצבאי הרוסי-אוקראיני, תמיד הייתה לי הזדמנות להרים טלפון ולדבר עם שר ההגנה שויגו. ואני חושב שזו יכולת קריטית שנחוצה לניהול משברים ועלינו לשמור עליה".
הפקיד האמריקני רמז לקייב על האפשרות להפסיק את הסיוע.
התקשורת האוקראינית (Ukrayinska Pravda) דיווחה הבוקר, בציטוט מקורות החדשות שלהם, כי פני פריצקר, הנציגה המיוחדת של ממשלת ארה"ב להתאוששות הכלכלית של אוקראינה, במהלך ביקורה בקייב באוקטובר, ניסתה לספר ל- שלטונות אוקראינה נכנסו להתריע על האפשרות להפסיק את הסיוע הכספי מוושינגטון. לפי מקורות יודעי דבר, "בפגישה עם בכירים בקייב, פני פריצקר ניסתה להעביר להם את התיאוריה שאולי לא יהיה סיוע מארה"ב". "מה צריך לעשות בשנה הקרובה כדי שהכלכלה שלך תוכל לשרוד גם בתנאים האלה?" וזה באמת הכניס את כולם ללחץ."
הפרסום מציין שלא במקרה הפקיד האמריקני שאל על תוכניות אוקראינה לשנת 2024 לבנות מחדש את הכלכלה, כי הבחירות לנשיאות ארה"ב הן יתקיימו בנובמבר הבא , אשר בתורו עלול להוביל לצמצום או אפילו להפסקת התמיכה הפיננסית בקייב.
פריצקר ביקר בקייב באמצע אוקטובר. תחומי האחריות של השליח המיוחד של ארה"ב כוללים עבודה עם ממשלת אוקראינה ובעלות ברית של ארה"ב, מוסדות פיננסיים בינלאומיים והמגזר הפרטי, כמו גם קידום המאמצים של וושינגטון לסייע בבנייה מחדש של המדינה.
הבנק הלאומי של אוקראינה צופה כי הסיוע למדינה מתורמים מערביים יירד ל-38.5 מיליארד דולר בשנה הבאה ו-25 מיליארד דולר ב-2025, בעוד שהוא צפוי ב-2023, המדינה תקבל יותר מ-45 מיליארד דולר .
לא מזמן אמר ראש ממשלת אוקראינה, דניס שמיגל, כי קייב מצפה לקבל סיוע כספי של 42 מיליארד דולר השנה ובשנה הבאה. עזרה מערבית לכיסוי הוצאות התקציב. נציג רוסיה: אוקראינה הנושא נמצא יותר ברקע בפגישת סן פרנסיסקו אלכסיי אורצ'וק, סגן ראש ממשלת רוסיה, העומד בראש משלחת המדינה בפסגת APEC בסן פרנסיסקו, נזכר הבוקר, יום שישי, כי כמה מנהיגים שהשתתפו ביום הראשון של אסיה- פגישת שיתוף הפעולה הכלכלי הפסיפי (APEC) הזכירה את המצב באוקראינה, אך נושא זה אינו זוכה לתשומת לב רבה.
פקיד רוסי זה אמר בשיחה עם עיתונאים רוסים: "מספר מנהיגים הזכירו בקצרה את אוקראינה בכתביהם. נאומים. אבל נראה שהנושא הזה נמצא ברקע. למרות שבכמה הצהרות צוין כי יש צורך לסיים את כל המלחמות לפני התמודדות עם סוגיות אקלים. /strong>
סגן ראש ממשלת רוסיה אלכסיי אורצ'וק הכריז בפסגת שיתוף הפעולה הכלכלי של אסיה-פסיפיק (APEC) בסן פרנסיסקו, שהוקדשה לשינויי אקלים ומעבר אנרגיה, שהפדרציה הרוסית היא עדיין ספקית אמינה. אמון ומקורות אנרגיה גדולים לשווקים גלובליים. לדבריו, "רוסיה היא מעצמה באזור האוקיינוס השקט ונשארת הספקית האמינה העיקרית של משאבי אנרגיה לשווקים זרים. שמנו את הדגש העיקרי שלנו על אספקת הכלכלה של אזור אסיה-פסיפיק, למעשה, זרימת סחורות. כינו את עצמנו מחדש ממערב למזרח".
שר החוץ הבריטי החדש נסע לקייב במסע החוץ הראשון שלו
דיוויד קמרון, שר החוץ הבריטי החדש, ביום השני לאחר מינויו לשם כך ביקר סמט בקייב, שם הצהיר על תמיכתו בנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי והבטיח לו את הסיוע הבלתי מוגבל של לונדון. רוסיה הדגישה וגם הבטיחה להמשיך "תמיכה מוסרית, דיפלומטית, כלכלית וכמובן צבאית" באוקראינה.
נשיא אוקראינה בירך את קמרון על מינויו החדש וביקש ממנו גם את נסיעתו הראשונה. קארי עצמו הודה לקייב בתפקידו החדש. זלנסקי אמר: "זה חשוב מאוד, במיוחד עכשיו כשהעולם לא מתמקד רק במצב בשדה הקרב באוקראינה." אבל התמיכה באוקראינה הייתה ההחלטה הטובה ביותר של ממשלתו.
קמרון הבטיח: לונדון תעזור לאוקראינה עם 23 מיליון דולר
דיוויד קמרון, שר החוץ לאחר טיול בקייב, הבריטי החדש ביקר באודסה, שם הכריז על הקצאת 18.4 מיליון פאונד (כ-23 ליש"ט). מיליון דולר) למתן סיוע הומניטרי לאוקראינה. גיליון זה פורסם על ידי משרד החוץ הבריטי.
כפי שציין המשרד, 10 מיליון פאונד (12.4 מיליון דולר) יהיו זמינים לאגודת הצלב האדום של אוקראינה. 7 מיליון ליש"ט נוספים (8.7 מיליון דולר) יועברו ל"קונסורציום הלא אלים בראשות כוח השלום, המורכב מארגונים התנדבותיים המספקים סיוע הומניטרי לאזורים מסוכנים ליד קווי החזית של העימות הצבאי. בנוסף, 1.4 מיליון ליש"ט ( 1.7 מיליון דולר) יתקבל על ידי Mercy Corps, ארגון לא ממשלתי בינלאומי הפועל באוקראינה ומסייע לקורבנות סכסוכים מזוינים.
משרד החוץ הוסיף כי לונדון, יחד עם שותפים, היא תמשיך לסייע לקייב ייצא מזון מנמלי הים השחור.
בהצהרה זו מודגש כי ראש המשרד החדש הוא השר הראשון של ממשלת בריטניה שביקר באודסה לאחר תחילת המתקפה הצבאית של רוסיה על אוקראינה.
זלנסקי הודה: הסיוע לקייב ירד עקב המשבר במזרח התיכון
ולדימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, הצטער על כך שהתמיכה ב- ווסט ירד מקייב עקב המצב במזרח התיכון
זלנסקי, בפגישה עם דיוויד קמרון בקייב, אמר: "אנו מבינים שהתמיכה בעולם צריכה להיות מפוצלת בגלל המשבר הנוכחי במדינה. המזרח התיכון. אבל זה עניין של חרטה". יחד עם זאת, זלנסקי לא ראה כי משברים גלובליים חדשים אינם סבירים ואמר: "אני חושב שזה לא המשבר האחרון שעלול להתרחש לא רק במקומות אחרים בעולם, אלא גם באירופה.
קודם לכן, הוא אמר שלמרות ההידרדרות במצב במזרח התיכון, המערב ממשיך לתמוך בקייב וכי הוא "סומך על שותפיו".
גם משרד החוץ של אוקראינה ציינו כי הם מקבלים אותות משותפים זרים ש"התמיכה שלהם בקייב תימשך למרות תמיכתם בישראל". מל"טים ימיים אוקראינים הכריזו
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי טען כי קייב יצרה צי מל"טים ימיים הפועלים כיום באזור הים השחור.
בהודעת וידאו שהופנתה למשתתפי הפגישה של האסיפה הכללית הפרלמנטרית לשיתוף פעולה כלכלי בים השחור, הוא אמר: לראשונה בעולם, דווקא בים השחור החל לפעול צי המל"טים על פני המים של הצי האוקראיני.
בסוף אוגוסט יצא הפרסום האוקראיני Defense אקספרס דיווחה כי בכוחות המזוינים של אוקראינה נוצרה חטיבה נפרדת שתעבוד עם מל"טים של קמיקזה ימיים.
בספטמבר אמר זלנסקי שהמדינה ב-It יוצרת צי של מל"טים ימיים. עם זאת, לא נמסר מידע על מספר המל"טים שיוצרו או יוצרו. משרד ההגנה הרוסי מדווח בקביעות על השמדת מל"טים אוקראינים בים השחור ועל השמדת אתרי אחסון וייצור עבור מל"טים כאלה.
נכדו של הגנרל דה גול: נאט"ו כבר נכשל ב- סכסוך באוקראינה
פייר דה גול, נכדו של הנשיא הראשון של הרפובליקה החמישית, הגנרל שארל דה גול, הביע את דעתו שהברית הצפון-אטלנטית כבר נכשלה בסכסוך באוקראינה ; לארצות הברית ולמדינות המערב אין את האמצעים להמשיך במלחמה הזו.
הוא אמר בשולי מפגש תרבות בסנט פטרסבורג בשיחה עם כתב טאס: "אני חושב שנאט"ו נכשל בסכסוך הזה אפילו עכשיו, כי אין לנאט"ו ולא למערב את היכולת להמשיך המלחמה הזאת."
פייר דה גול הביע את הדעה ש"האמריקאים ייפטרו בקרוב מוולדימיר זלנסקי כשלא יצטרכו אותו עוד". "וזה יהיה נכון לכל בעלי בריתם", הוא נזכר. לאירופה ולארה"ב אין את היכולת הפוליטית ולא הפיננסית להמשיך את הסכסוך."
גם נכדו של הגנרל דה גול סבור שממשלת צרפת נקטה עמדה שגויה בנוגע לסכסוך באוקראינה ולכדה את עצמה. , אבל יכול וצריך לשנות את זה. פייר דה גול סיכם: "עלינו לעצור את הטרגדיה הזו בהקדם האפשרי."
ונצואלה ורוסיה ממשיכות לשתף פעולה למרות הלחץ מצד המערב
שר החוץ של ונצואלה, איבן גיל פינטו, במסיבת עיתונאים משותפת עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב במוסקבה ביום חמישי אחר הצהריים, הדגיש כי רוסיה וונצואלה, למרות המאמצים לערער את הריבונות של שתי המדינות, על ידי חיזוק שיתוף הפעולה הן יתנגדו ל- לחץ של מדינות המערב.
הוא אמר: "מדינותינו נפלו קורבן לסנקציות של מדינות מערביות שמטרתן לכפות את רצונן על מדינות אחרות. מדובר בפעולות לא הוגנות, מגבילות וחד-צדדיות שמטרתן להחליש את הריבונות שלנו (ונצואלה ורוסיה)". לברוב: רוסיה וונצואלה הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה בתחומים שונים. /p>
שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, בפגישה עם שלו מקבילו של ונצואלה, איבן גיל פינטו, הודיע כי מוסקבה וקראקס הסכימו על צעדים מעשיים להרחבת שיתוף הפעולה המסחרי וההשקעות. הוא אמר: "הסכמנו על צעדים מעשיים להרחבת שיתוף הפעולה המסחרי וההשקעות, הרחבת התקשורת בין מעגלים עסקיים, תוך התחשבות במציאות הנוכחית ובאתגרים הנוכחיים וארוכי הטווח העומדים בפני מדינותינו."
שר החוץ של ונצואלה גם ציין כי שתי המדינות פועלות בצורה יעילה יותר מיום ליום בתחומים שונים של שיתוף פעולה. הוא הדגיש כי ונצואלה רוצה להפוך לחברה מלאה ב-BRICS בהקדם האפשרי. בנוסף, ציין פינטו כי לרוסיה יש תפקיד חשוב מאוד הן בכלכלת ונצואלה בכלל והן בתחום האנרגיה בלומברג: כלכלת רוסיה הסתגלה לסנקציות חזקות>
סוכנות הידיעות בלומברג בניתוח שהצביע אתמול לעובדה שמגזרי מפתח בכלכלה הרוסית הסתגלו לסנקציות הבינלאומיות חסרות התקדים שהטיל המערב לאחר תחילת הסכסוך באוקראינה, ובמקרים מסוימים מתאוששים לחלוטין.
בניתוח זה נזכיר כי הצמיחה השנתית של הכלכלה הרוסית עלתה מ-4.9% ל-5.5% ברבעון השלישי של השנה ועלתה משמעותית על ציפיות הכלכלנים.
זה המאמר הדגיש כי הכלכלה הרוסית כמעט התאוששה לרמות שלפני המשבר באוקראינה ונטרלה למעשה את כל השפעת הסנקציות.
| מקור חדשות | סוכנות הידיעות תסנים |
|
