מדען צרפתי: הדמוקרטיה הצרפתית במשבר/אזהרה מפני אפשרות של מהפכה
מדען פוליטי צרפתי ראה את הדמוקרטיה בארצו במשבר והזהיר מפני הסיכון של מהפכה במדינה זו ללא תיקונים לחוקה. |
על פי הדיווח של סוכנות הידיעות תסנים של הקבוצה הבינלאומית, "הלן לנדמור", מדענית מדעי המדינה, בשיחה עם העיתון "Noye Zoudihe Saitong", ראתה את הדמוקרטיה הצרפתית במשבר והודיעה כי ללא תיקון החוקה, בקרוב תתרחש מהפכה במדינה זו.
Noye Zoudihe Saitong כתב: בחורף 2018, תנועת האפודים הצהובים בצרפת הפגינה במשך חודשים נגד העלייה במחירי הבנזין. באביב יצאו אלפי אנשים לרחובות כדי למחות נגד הרפורמות בפנסיה. להפגנות בצרפת יש מסורת. אבל הם נעשים ארוכים יותר, חזקים יותר ואלימים יותר.
הלן לנדמור, שגדלה היום בצרפת באוניברסיטת ייל האמריקאית, מדברת על צורות שונות של דמוקרטיה, בין היתר. אחרים, מחקרים לדבריו, למערכת הצרפתית יש בעיה מהותית והיא שהנשיא חזק מדי, נוכחות צרפת באירופה סיפרה למדינה על המחאות וסיבותיה: בצרפת, השלטון נחשב באופן מסורתי לאויב העם. גם לאחר המהפכה שמרה המדינה על מאפייניה המלכותיים. למשל, לנשיאות יש הרבה כוח. לצרפתים יש נשיא חזק ומעט הזדמנויות לדבר. אז הם באים לרחובות נגד הממשלה. צרפת אולי היא דמוקרטיה, אבל התרבות הפוליטית שלה לא בשלה.
הוא הוסיף: צרפת הפכה לדמוקרטיה עם מהפכות והתקוממויות אלימות. נוצרה תרבות פוליטית שבה הנשיא הוא סוג של מושיע או דמות גיבור. זה היה נכון במיוחד לגבי הנשיא לשעבר שארל דה גול. חוקת 1958 עוצבה מתוך מחשבה על דמויות כמוהו.
מדען מדעי המדינה הזה אמר: ההפגנות מראות שהצרפתים אינם אדישים. אבל הם נואשים והרחוב הוא המוצא היחיד. במקום להצביע, אנשים מוחים יותר על ידי הגברת רמת האלימות.
הוא הוסיף: צרפת צריכה שינוי חוקתי כדי שאזרחים יוכלו לקבל יותר דעות ולקחת יותר אחריות. למשל באמצעות יוזמות אזרחים ומשאלי עם. רק כך התרבות הפוליטית יכולה להשתנות.
לטענתו, משאל העם בצרפת הוא ביוזמת הנשיא. זה גם אופציונלי ומוגבל לנושאים ספציפיים. זה לא מתאים ככלי דמוקרטי בצורה זו.
הלן לנדמור בחלק אחר של שיחה זו, תוך הדגשה שהמערכת הפוליטית בצרפת סובלת מחוסר הדדיות עוד אמר בירד: יחסו של מקרון, נשיא צרפת הנוכחי, מראה על חוסר אמון והתנשאות. הוא מאמין שהאוכלוסייה לא בוגרת מכדי לקבל החלטות בנושאים כמו הגירה. הנושא הזה כבר היה נוכח בוויכוחים הלאומיים הגדולים שפתח מקרון ב-2019 לאחר מחאת האפודים הצהובים. הוא ציין ארבעה נושאים שבהם מותר לאזרחים להגיש הצעות. הגירה לא הייתה אחת מהן.
הוא אמר בחלק אחר של הראיון הזה: המחאות האלימות של האפודים הצהובים הפחידו את מקרון. עם הוויכוחים הוא גילה נכונות לפשרה, ובמקביל חרג בהדרגה מליבת הבעיות. אני עדיין מקווה שנוכל למסד את הפגישות. סקרים מראים שרוב הצרפתים תומכים בכך.
בחלק אחר בשיחה הזו הוא דיבר על סכנת המהפכה בצרפת אם החוקה לא תתוקן. הוא אמר וקבע שמהפכה כזו יכולה להיות דומה למחאות האפודים הצהובים, וכמובן אלימה יותר.
סוף message/
מקור חדשות | סוכנות הידיעות תסנים |
|