דיוויד קמרון הוא שר החוץ הבריטי החדש

לפי קבוצת הידיעות הבינלאומית תסנים, התקשורת הבריטית דיווחה היום כי ראש ממשלת בריטניה רישי סונק מתכוון למנות את דיוויד קמרון, ראש ממשלת המדינה לשעבר, לשר החוץ.

ג'יימס קלירלי, שר החוץ הנוכחי של אנגליה, מחליף גם את סלה ברוורמן, שרת הפנים הבריטית שהודחה.

כמה שעות קודם לכן דיווח העיתון "גרדיאן" כי ראש ממשלת בריטניה רישי סונק פיטרה את שרת הפנים, סואלה ברוורמן. פיטוריו של ברוורמן בא לאחר שספג ביקורת על כך שהוא עורר את המתיחות על הפגנות 'יום הזיכרון' באנגליה.

גורם ממשלתי אמר לעיתון "הגרדיאן": "רישי סונק ביקשה מברוורמן לעזוב את הממשלה והוא הסכים. "

העיתון הבריטי הזה כתב כי פיטורי שר הפנים הם חלק מהשינויים הרחבים יותר של רישי סונק בקבינט הבריטי. גם השרה לאיכות הסביבה תרזה קופי ושר הבריאות סטיב ברקלי צפויים להיפטר מהקבינט.

פיטוריו של ברוורמן מגיעים לאחר מספר שבועות של מחלוקת על החתירה שלו למדיניות הימין הקיצוני. בהתבטאויות שספגו ביקורת רבה, הוא תיאר חוסר בית כ"אורח חיים של בחירה" עבור אנשים.

זו הפעם השנייה בתוך פחות משנה שבה מודח ברוורמן מתפקיד שר הפנים. ליז טרוס, ראש ממשלת אנגליה לשעבר, שנשארה בתפקיד רק כמה שבועות, אמרה לברוורמן להתפטר באוקטובר אשתקד.

במאמר ב"טיימס" ביום חמישי טען ברוורמן כי "יש תפיסה כי קציני משטרה בכירים נוקטים צד בטיפול בהפגנות". הוא טען שהמשטרה אגרסיבית יותר בהתמודדות עם גורמים ימניים קיצוניים מאשר "עושי צרות" פרו-פלסטינים.

היו גם ביקורות מהאופוזיציה. מנהיג האופוזיציה של הלייבור, קאר סטארמר, אמר לכתבים כי ברוורמן מלבה את המתיחות ומערער את המשטרה כאשר המתיחות אמורה להירגע. מנהיג האופוזיציה אמר גם: "הוא עושה בדיוק ההפך ממה שרוב האנשים במדינה הזאת רואים כתפקיד שר הפנים". הוא הוסיף: "המצב הזה מחמיר בגלל העובדה שיש לנו ראש ממשלה כל כך חלש שהוא לא יכול לעשות שום דבר בקשר לזה." , בריטניה נכנסה למשבר ממשלתי. גם ראש ממשלת בריטניה רישי סונק נתון ללחץ עז מתוך השורות שלו לפטר את שרת הפנים השנויה במחלוקת סואלה ברוורמן.

בעוד שממשלת בריטניה מתעקשת על הצורך לאסור התכנסויות פרו-פלסטיניות בימים הקרובים. חוגגים את הטקס. מודגשת הנצחת סיום מלחמת העולם הראשונה, אך משטרת לונדון מתנגדת לנושא זה ורואה במחאה נגד פשעי ישראל ברצועת עזה זכותם של המפגינים. הוא מתח ביקורת על תומכי הפלסטינים והשמיע נגדם האשמות מיותרות. תוך כדי ביקורת על עמדות משטרת לונדון, הוא אמר: בעוד שהמשטרה נוקטת תמיד בצעדים קשים נגד מפגינים "ימנים ולאומנים" ולמשל, הוא מעולם לא גילה רחמים למתנגדי ההסגר בתקופת קוביד, אבל הוא נותן הרבה חופש ל"המון הפרו-פלסטיני", לפי תיאורו. הוא האשים את ערעור הכבוד למשטרה בתקופה כה הפכפכה, "הגברת המתח בכוונה בקרב האנשים" "עידוד קיצוניים מכל הצדדים."